שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו באחד הפרסים החשובים בעולם למחקר רפואי
פרופ' סידר (מימין) ופרופ' רזין (משמאל) צילום: חזי חוג'סטה
שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית הוכרזו כזוכים בפרס גרדנר המוענק מידי שנה לחוקרים מרחבי העולם על תרומה יוצאת דופן למחקר הרפואי. הפרס יוענק להם בחודש אוקטובר הקרוב בטורונטו. מתוך 203 הזוכים בפרס עד היום, קרוב ל-40% זכו לאחר קבלת הפרס בפרס נובל.
הזוכים הם פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. השניים הם חברי הסגל הראשונים של האוניברסיטה שזוכים בפרס גרדנר יוקרתי זה.
הפרסים נוסדו על ידי קרן גרדנר במטרה להכיר ולהוקיר את הישגיהם של חוקרי רפואה שעבודתם היוותה תרומה משמעותית לשיפור איכותם של חיי האדם. מאז שהוענקו לראשונה בשנת 1959, הפכו פרסי גרדנר לפרס הבינלאומי המכובד ביותר שמעניקה קנדה בתחום זה ונחשבים ליוקרתיים ביותר שמוענקים במדעי הביו-רפואה.
החוקרים זכו בפרס עבור עבודתם בתחום מנגנון הבקרה על גנים כפי שהם מסבירים: ''התאים בגופנו יודעים כיצד להרכיב את הרכיבים השונים בגוף באמצעות קריאת האינפורמציה המקודדת בגנים שלנו. האינפורמציה הקיימת בכל תא בגופנו פוענחה לחלוטין כחלק מפרויקט גנום האדם והיא משמשת בסיס להבנת מחלות גנטיות. אנחנו גילינו במחקרנו שאותה אינפורמציה מפורשת באמצעות תהליך כימיקלי הקרוי מתילציית DNA. תהליך המתילצייה מהווה מנגנון בקרה על הגנים – הוא מסמן לגנים ברקמות השונות האם עליהם לקרוא אינפורמציה מסוימת או להתעלם ממנה. מדובר בסוג חדש של אינפורמציה ביולוגית שלא היה מוכר בעבר ושאחראי על הסדרת תהליך ההתפתחות של האדם''.
פרופ' רזין, יליד תל אביב, חבר בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית מאז שנת 1971 וכיום פרופסור מן המניין לביוכימיה. פרופ' רזין קיבל לאורך השנים פרסים רבים, ביניהם פרס ישראל ופרס וולף, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
פרופ' סידר, יליד ניו יורק, עלה ארצה בשנת 1973, הצטרף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, וקודם לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1981. גם הוא קיבל פרסים רבים עבור עבודות המחקר שלו, ביניהם פרס ישראל ופרס וולף. פרופ' סידר התקבל לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2003.
