הצד האפל של הטכנולוגיה: חוקר מהאוניברסיטה העברית מצא כי שינויים טכנולוגיים גורמים לדחיקת עובדים מבוגרים משוק העבודה
''שחיקת ההון האנושי פוגעת כמעט רק בעובדים המבוגרים יותר''
שיפורים טכנולוגיים הם המנוע העיקרי של הצמיחה הכלכלית בשתי
המאות האחרונות מאז המהפכה התעשייתית. ההתקדמות
הטכנולוגית מביאה לשינוי בלתי פוסק בדרך בה אנו מייצרים,
וטכנולוגיות חדשות הופכות ידע קודם תוך זמן קצר לבלתי שמיש
ויוצרות את הצורך ללמוד ידע חדש. כעת, מחקר של חוקרים
מהאוניברסיטה העברית וממכללת כרמל מוכיח כי השחיקה המהירה
של ידע והצורך ללמוד ידע חדש פוגעים בעיקר בעובדים מבוגרים
ומביאים לדחיקתם ממעגל העבודה.
במחקר שנערך על ידי פרופ' יוסף זעירא מהמחלקה לכלכלה
באוניברסיטה העברית וד''ר אבנר אחיטוב ממכללת כרמל נבחנה
ההיסטוריה התעסוקתית של 4,000 עובדים מעל גיל 50 בארה''ב.
המחקר שנמשך לאורך מספר שנים חילק את העובדים לפי המגזרים
בהם הם עבדו ובדק כיצד השינויים הטכנולוגיים הייחודיים לכל מגזר
משפיעים על מצב תעסוקתם.
תוצאות המחקר שהתפרסם בכתב העת של החברה הכלכלית
המלכותית בבריטניה,The Economic Journal, תומכות באופן
משמעותי בתיאוריה של שחיקת הון אנושי בשל שינויים טכנולוגיים ושל
השפעתה החזקה על עובדים מבוגרים. מהמחקר עולה כי מספיקה
עליית אחוז אחד ברמת התחכום הטכנולוגי במגזר כדי להגדיל את
ההסתברות לאובדן עבודה לעובדים מבוגרים בשלושה אחוזים. יתר
על כן, מדגיש זעירא, ''השפעה זו חזקה עוד יותר עבור עובדים מעל
גיל 60, והיא כמעט לא קיימת עבור עובדים בין גיל 50 ל-60. מכאן
נובע כי שחיקת ההון האנושי פוגעת כמעט רק בעובדים המבוגרים
יותר''.
לדברי זעירא, ההסבר לממצא ששחיקת ידע פוגעת בעיקר בעובדים
מבוגרים, היא שפחות כדאי להם או למעסיקיהם להשקיע בלימוד
הידע החדש, משום שאופק המשך העבודה שלהם קצר יחסית.
כתוצאה מכך, כאשר מופיעות טכנולוגיות חדשות במקום העבודה,
עובדים מבוגרים נוטים לאבד את תעסוקתם או לצאת לפרישה
מוקדמת.
''השינויים הטכנולוגיים, המיטיבים עם עובדים רבים במשק ומשפרים
את פריון עבודתם ואת הכנסתם עלולים גם להרע את מצבם של
עובדים מבוגרים יותר'' מסכם פרופ' זעירא. ''הבנת הנושא לעומקו
תוכל לסייע לנו בגיבוש מדיניות חברתית מתאימה שתצמצם את
הפגיעה בעובדים מבוגרים''.
